זמן הלידה הוא זמן מיוחד הדורש התנהלות מיוחדת. ישנו חוסר וודאות רב סביב תהליך הלידה: מתי ואיך יתחיל? כמה זמן הלידה תמשך? איך בת הזוג שלך תתמודד בתוך התהליך? איך התינוק שלכם ירגיש במהלך הלידה? סוד הקסם הוא גם בתוך חוסר הוודאות הכללי לייצר "בועת שלווה". לך- מלווה הלידה, יש תפקיד משמעותי במקום הזה.

כדולה ומדריכת הכנה ללידה, אני רואה חשיבות גדולה בלקרב את המלווה ולתת לו מקום במפגשי ההכנה ובמהלך הלידה, אני מרגישה שההכנה שלו למה שמצופה ממנו בלידה תורמת רבות לכך שבשעת הלידה אכן יהיה מעורב. לתחושת ביטחון אצל היולדת שהוא יהיה שם בשבילה באופן שיעזור לה ועבור שניהם מזכרת מקרבת להמשך הזוגיות. 

מחקרים מראים באופן מובהק ששביעות הרצון של היולדת מהמלווה שלה עולה דווקא בלידות בהן נכחה דולה. כיצד ניתן לשמר את התמיכה המדוייקת הזו כאשר בן הזוג הינו מלווה יחיד בלידה?

לרוב עבור המלווה בלתי מקצועי בלידה זהו גם ליווי לידה ראשון, איך אפשרי להיות עוגן רגוע ומרגיע כאשר אתה בעצמך נסער ונרגש?

הענק תחושת ביטחון– כדי להיות באמת מחוברת במהלך הלידה לעצמה, לידע הנשי הקדום בגופה, על היולדת להרגיש בטוחה ושלווה. על מלווה הלידה להעצים את תחושת הביטחון והשלווה של היולדת כדי שיהיו לה תנאי בסיס טובים להרגיש בטוחה ולבחור את דרך הלידה שלה.

הענק לה מגע – מגע זה כלי אנושי ומדהים שעוזר מאוד להגיע למקומות בהם המילים לא מצליחות לגעת. מגע "מבלבל" את המוח ושולח מסר לגמרי שונה מהמסר של כאב, כיווץ או מתח שנשלחים מאיברים שונים למוח. המגע משחרר אוקסיטוצין בגופה של היולדת, שולח מסר של עונג, של רוגע. הטמפרטורה החמימה של היד שלך, הגוף שלך – המוכר – נוגע ומנחם, מקל על המוח לעבד את תחושות האי נוחות בגוף.

כיצד ניתן להעניק מגע מועיל בלידה?

• אפשר להציע ליולדת להישען עליך

• לשאול אותה איפה לגעת? איך? ובאיזו עוצמה?

• אולי להפעיל יותר לחץ על מקום שכואב במיוחד?

• אולי ללטף ליטוף מרפרף בין הצירים?

• אולי רק לחבק?

• אולי להניח יד יציבה על הכתף יד שאומרת: "אני פה בשבילך".

להציע ליולדת מים – במהלך הלידה האמא נמצאת ב"אולטרא מרתון", היא זקוקה על הזמן לשתייה של נוזלים. לשתות מים זה נפלא ומרגיע. פעולת הבליעה והפעלת מערכת העיכול משדרת למוח "הכל תקין". 

מקלחת/אמבטיה-המים הם עוד סוג של מגע, יש כאן שילוב של מגע ושל חימום. חשוב להקפיד ולבדוק את טמפרטורת המים לפני שהם נוגעים בגוף היולדת. כיצד ניתן להשתמש במים?

• לפעמים שהות באמבטיה חמימה ומרווחת  מרגיעה ומקלה

• לעיתים תנועתיות במקלחת עם זרם מים על הגב התחתון או על בטן תחתונה מאוד מקל.

גם בחדר האמבטיה חשוב להיות כל הזמן עם היולדת, כלומר: לעזור לה להיכנס ולצאת מהמים, לכוון טמפ' המים, לתת לה כל הזמן תחושה שהיא לא לבד.

מזון – כדאי גם להציע ליולדת מדי פעם קצת מזון. בד"כ יולדת בלידה פעילה לא תרצה מזון והיא לא חייבת לאכול, אבל לעיתים, תמר עסיסי או כפית דבש יתנו את כוח הדרוש לקראת סיום הלידה.

מבט בעיניים – מבט בעיניים שמביע אמונה, תמיכה, מבט כנה וישיר שמצטלב נותן הרבה כוח ומשדר: "אנחנו ביחד בסיפור הזה עד הסוף".

עידוד – יש כאלה שזה בא להם טבעי, אבל לא לכולנו. הדרך הכי טובה היא לשוחח מראש מה מעודד אותה ואם לא מצליחים, אז פשוט לחשוב מה אני רוצה לשמוע כשקשה לי. איזה משפטים עושים לי טוב ואיזה משפטים מעצבנים. כך נצא יותר מדויקים. אמנות העידוד זה משהו שאפשר ללמוד, לתרגל ולהשתפר בו. כדאי לרכוש כלי זה כבר מעכשיו כי עוד מעט תהיו הורים ותהיה והילד שלכם ממש יצטרך את העידוד שלכם לאורך המסע שלו.

הנה כמה רעיונות למשפטים מעודדים: "אני איתך". "את לא לבד", "יופי מעולה", "נכון, קשה לך מאוד, את עושה את זה מעולה", "אני כל כך גאה בך", "את אלופה", "את נהדרת", "עוד אחד כזה, את כל כך מתקדמת", ,את עושה את זה כמו גדולה".

תמיכה – תמיכה אמיתית אינה תמיד ב"לעשות הרבה דברים" מסביב ללידה. חשוב לזכור שכאשר המלווה עם היולדת במצב של: רוגע, חיוך ושימוש בשפה שלוה וחיובית, עצם הנוכחות מהווה עוגן נהדר ומשפיע מאוד לטובה על היולדת. בהריון ובלידה, היולדת והתינוק עושים יחד את העבודה. הקסם הוא בזה שרק עצם הנוכחות האוהבת, השקטה, הקול שלך שהיא מכירה, הריח שלך שהיא רגילה אליו, החיבוק, הליטוף והידיים המוכרות, יחזקו את הביטחון שלה רק מעצם היותך בחדר.

תנועה ושינוי תנוחות– גם בלידה פיזיולוגית טבעית וגם בלידה עם אפידורל, כדאי לעודד ולסייע ליולדת לייצר תנועה באגן כדי להקל על התקדמות הלידה. אני מזמינה להסתכל בדף על תנועה בלידה אפידורלית על מנת לקבל רעיונות אפשריים לתנועה בכלל ולתנועה עם אפידורל בפרט.

כל עוד אתם עדיין בבית ומתחשק אז אפשר להיות מאוד חושניים ויצירתיים. כשאמא נהנית הגוף שלה מפריש אוקסיטוצין והתינוק נע בהנאה יחד איתה. כשהיולדת זקופה יש גם יותר מקום להכנסת אוויר בכל נשימה וגם יותר מקום לתינוק להתמקם בצורה מיטבית ללידה.

איזו תנועתיות נחפש במהלך הלידה?

• תנועה א-סימטרית לרוב נהדרת

• אפשר לרקוד – קצבי, מזרחי, לטיני, סלואו רומנטי לבד או יחד איתך. אתם מוזמנים להיכנס לדף בנושא ריקוד ללידה.

• ללכת ברגל, לרדת ולעלות לאט לאט במדרגות 

• עמידה עם הרמת רגל אחת על שרפרף ימין ושמאל לסירוגין

• ישיבה על כדור פיזיו עם סיבובי אגן.

לפעמים יולדות מתכננות "לידה פעילה" ומתאכזבות כשבזמן-אמת הן מרגישות עייפות כל מה שבא להן זה לשכב. חשוב מאוד להזכיר ליולדת שמנוחה זה נפלא ושאפשר לייצר תנועה נהדרת באגן ולקדם את הלידה עם עיניים עצומות, בשכיבה עם כדור בוטן, רק ע"י נשימה ושינוי תנוחות מידי 20 דקות:

• לשכב על הצד עם כרית גדולה או שמיכה בין הרגליים או כדור בוטן, אחרי עשר או עשרים דקות ליישר את אחת הרגליים או להרים את הרגל העליונה  אחרי עוד 20 דקות או פחות, החלפת תנוחה שוב, אולי לצד השני

• אפשר לשכב על הגב עם ברכיים מוטות לצד אחד ואחר כך לצד שני

• רגל אחת ישרה ואחת כפופה וכך הלאה.

• להיות על ארבע/שש חלק מהזמן

• להניח כדור פיזיו ולרכון עליו לנוח או לשים ראש על האמות

• להגביה את גב המיטה ולייצר מדרגה ע"י הנמכת החלק של הרגליים ופשוט לשבת קצת זקופה בישיבה שלובה/מזרחית

• להסתובב על הברכיים ולחבק את גב המיטה כשהוא מורם (תנוחה נוחה גם ללידה לפעמים).

נשימה – רצוי מאוד ללמוד ולתרגל טכניקות נשימה ללידה במהלך ההריון על מנת שיהיו זמינות במהלך הלידה. גם אם לא למדתם ותרגלתם עדיין לזכור לנשום זה ממש חשוב עכשיו. נשימה זו דרך להרגיע את הגוף ולהזרים הרבה חמצן מיטיב לתינוק שגם עובד קשה בלידה. איך אתה יכול לסייע לבת זוגך לנשום בלידה?

• פשוט לנשום איתה, סמוך לאוזן, בשקט, נשימה מודעת.

• נשימה עמוקה ונשיפה ארוכה זה כלי שמרגיע את המוח שלנו, גורם לו לייצר יותר הורמונים של רוגע ופחות הורמוני סטרס ויותר אוקסיטוצין.

• נשימה עמוקה עם נשיפה ארוכה ורגועה זו הדרך של אמא להזרים חמצן לתינוק ולאפשר לו להרגיש טוב במהלך הצירים. 

• נשימה מזרימה חמצן באמצעות מערכת ההובלה של הדם גם לשריר הרחם כך שהתכווצויות הרחם יהיו טובות ויעילות.

להקשיב –  להקשיב ולכבד, לתת מקום להכל, לא לבטל שום רגש שעולה ולא להקטין אותו.

התמסרות – תוכל להיות לבת הזוג שלך מודל של התמסרות. מה זה אומר? אנחנו פה יחד עד הסוף, יהיה מה שיהיה. אנחנו זורמים עם תהליך הלידה שלנו, כמה זמן שייקח, יש לנו סבלנות לדרך שבה מתרחשת הלידה שלנו גם כשאחרים מסביבנו פחות סבלניים. אנחנו יודעים שנכנסנו לכאן בהריון ונצא מפה הורים לתינוק. כל מה שבאמצע זו "מסע הלידה שלנו" במסע הזה יכולים להיות תסריטים שונים, כל גוף יולד אחרת ומגיב אחרת לתהליך הלידה, כמה שייקח ייקח, בלי ניסיונות לוגיים לשלוט בקצב ובלי השוואות ליולדות אחרות או לדברים אחרים בחיים.

ההתמסרות היא גם לחיים החדשים שמגיעים ולכל השינויים שהם שיביאו עימם.