אני אתחיל מהסוף שלא ידוע לנשים רבות – אישה יכולה לבדוק לעצמה  את צוואר רחם. ולמה בעצם לא?… זה הגוף שלך וזה צוואר הרחם שלך!

אמירה זו שלי נתקלת לעיתים קרובות במבט מבוהל מצד ההריונית שמולי. אז אני רוצה להסביר ולדייק:

אני לא מציעה שתיילדי את עצמך (למרות שגם זו אפשרות….), אני מציעה שתחקרי ותכירי מקומות חדשים בגופך הרלוונטים לשינויים הצפויים להתרחש בך בתהליך הלידה, מתוך סקרנות ובריאות. אני מזמינה אותך להפוך לשותפה פעילה, מומחית לגוף שלך, שתוכל להעריך את התקדמות הלידה בעצמה.

תחשבי על זה רגע בצורה הגיונית: למה מתקבל על דעתנו שתתני לאנשים זרים במפגש הראשון ביניכם לגעת בך במקום הכי חבוי ואישי שלך, ואילו את עצמך, תרגישי לא בנוח או "לא מוסמכת" לגעת בחלק זה של גופך?

למה שאת לא תעשי את זה בעצמך? את יודעת הכי טוב באיזה קצב להיכנס, איך להרפות, איפה לעצור כדי לא להכאיב ומתי הזמן הכי נכון לך.

לבדיקת פתיחה מדוייקת דרוש ידע אימון וניסיון. אבל כדי להרגיש אם צוואר הרחם שלך עכשיו שונה ממה שהיה לפני תחילת תהליך הלידה: האם הוא עכשיו רך יותר? קצר יותר? האם יש שם תחושה פתוחה?

האם אני כבר יכולה להרגיש את כיפת הראש שבדרך אלי? בשביל דברים אלו אין צורך להיות מקצועית, אין צורך בניסיון ואין צורך בתעודה ממוסד אקדמאי…..

יש בי הערכה רבה למיילדות באשר הן ולרופאי הנשים שעושים עבודה חשובה ומבורכת לשמירה על הלידות בריאות ובטוחות. אולם במסדרת עבודתי רבת בשנים כדולה הייתי עדה יותר מדי פעמים לקלות בה נדחפות ידיים אל תוך האיבר הכי אינטימי ורגיש של האישה, פעמים רבות ידיים של מספר מטפלים בזה אחר זה "כדי לקבל חוות דעת שנייה", כמה בדיקות מיותרות נעשות בלי לעצור ולחשוב האם זה ממש נחוץ כרגע? איך האישה מרגישה בסיטואציה ואיך חוויה זו משפיעה על ההורמונים שלה, תחושת הביטחון והפרטיות החיוניים לתפקוד שלה בלידה.

למה לנו בעצם לבדוק את צוואר הרחם בלידה?

שאלה טובה. בלידות בית בהן המיילדת נמצאת אחת על אחת עם היולדת ומסתכלת עליה בעודה מתקדמת בתהליך הלידה, לעיתים לא תתבצע כלל בדיקת צוואר הרחם היות וישנן המון דרכים אחרות, שאינן פולשניות להעריך את מידת התקדמות האמא בתהליך הלידה. ואם וכאשר תתבצע בדיקה של צוואר הרחם , פעולה זה תעשה כאשר ישנה הכרות ואינטימיות בין המיילדת לבין היולדת.

אולם במסגרת בית החולים, יש צורך בתיעוד רשום לאורך ציר זמן היות והצוות מתחלף ויש צורך מעשי ברצף מידע לצורך קבלת החלטות בלידה. לכן פרוטוקול הכניסה לחדר לידה מחייב לעיתים קרובות בדיקת צוואר הרחם על מנת שתוכל להימדד התקדמות ביחס לנקודת הפתיחה עימה הגיעה האמא לחדר הלידה.

בהמשך תהליך הלידה, בדיקות פתיחה נעשות לעיתים באופן אוטומטי מידי, הרבה פעמים בלי להתחשב ברגישות האישה, בטראומות שלה, ובלי להתחשב בהשלכות, האם כרגע לומר לאמא מספר של פתיחה ו/או מחיקה יעודד אותה, יחזק אותה? האם היא מעוניינת לדעת? אולי נקדיש רגע לבירור ההשלכות של אמירת תוצאות הבדיקה והאם זה משהו שיעזור או יפריע כרגע לאישה היקרה הזו להמשיך חזקה אמיצה ונחושה להתמודדות על הצירים. הרי ידוע לכל מי שבקי בעולם המיילדות כי בדיקת צוואר הרחם אינה יכולה באמת לנבא לנו כמה זמן נשאר עד לרגע הלידה. עשרות פעמים ניחמתי יולדת כואבת שתוצאת בדיקת הפתיחה היתה "רק" 3 ס"מ ושעה, שעתיים או שלוש שעות לאחר מכן היה תינוק מונח בין ידיה…