בקצרה: כשאני חושבת על חוויית הלידה שלי אני נפעמת כל פעם מחדש מפלא הבריאה ומה שהגוף שלנו מתוכנת לעשות. הייתה לי התמודדות מעצימה, מחזקת וכמובן שגם מאתגרת. בסופו של דבר ילדתי לידה טבעית, ללא אפידורל את ליאם התינוק שלנו במשקל 3.585 ק"ג. אני מודה על כל התהליך החל מקורס ההכנה ללידה בשיטת "פשוט ללדת" ועד הלידה עצמה שהביאה לנו תינוק מתוק. 

ולסיפור עצמו:

ביום שישי 7/5 אחר הצהריים-ערב התחילו לי לחצים באיזור הבטן התחתונה. הרגשתי אותם למשך כמה רגעים בפרקי זמן לא קבועים ואז הם עברו. ככל שהזמן התקדם הלחצים נהיו תדירים יותר. לא היינו בטוחים מה זה אבל המשכנו כרגיל. יצרנו קשר עם הסופר-דולה שלנו דינה ועידכנו אותה בהתפתחויות והיא אמרה שאנחנו כנראה נתראה בימים הקרובים. בלילה התעוררתי כל חצי שעה ללחץ כזה שנמשך כ5-10 שניות. הסתכלתי על השעון וידעתי שכל חצי אני אתעורר ללחץ שכזה. בבוקר בסביבות השעה 8:00 הלכתי לשירותים ויצאה הפרשה חדשה ולא מוכרת, שלאחר בירור עם דינה התברר שזהו הפקק הרירי. החל מרגע יציאת פקק ריקי הלידה יכולה להגיע בין 24 שעות לשבועיים, כך שהכל היה פתוח מבחינתנו. הלחצים המשיכו וביטלנו את התוכניות שהיו לנו לשבת. 

ביום שבת 8/5 אלאן בן זוגי הכין לי ארוחת בוקר מזינה עם הרבה פירות ויוגורט ויצאנו לטיול עם קלי הכלבה שלנו בשכונה. אלאן חשד שהלידה ממש מעבר לפינה וביקש ממני לנוח כמה שיותר. החשיך את כל הבית, הדליק נרות ושם מוזיקה מרגיעה. ככה בילינו את כל היום. 

תדירות הלחצים גברה וגם העוצמה. בשעה 18:00 לערך הלחצים הופיעו כל 15 דק לכמה שניות. דינה הדולה הגיע, הראתה לנו איך להעביר את הגלים בשכיבה על הצד עם כדור בוטן כשאלאן מנדנד אותי ונחתי בין גל לגל. סיכמנו עם דינה שתילך לנוח גם כי כנראה נתראה בהמשך הלילה. בשעה 12 בלילה הלכתי לשירותים וראיתי יחסית הרבה דם נוזלי שיוצא. בלי לחשוב פעמיים ובמהירות בזק נסענו לבית החולים הקרוב לביתינו. מודה שנילחצתי כשראיתי את הדם ובדיעבד כשהגענו למיון יולדות התברר שהוא הופיע משום שהייתי במחיקה מלאה ופתיחה 4 ס"מ. תוך כדי דיברנו עם דינה הסופר דולה שלנו וקבענו שתגיע לבית החולים.

מיד עברנו לחדר לידה וכעבור כמה דקות דינה הגיע. בחדר הלידה ביחד עם הדולה פתחנו בסדרת תרגילי את תרגיל שלושת האחיות (ספינינג בייבי). בזמן הזה אלאן נתן את תוכנית הלידה שלנו למיילדות ותלה שלטים עם משפטים חיוביים שהכנו על הקירות (אותם שלטים שהיו תלויים לנו בבית בחודשים האחרונים שהכנו במסגרת קורס ההכנה ללידה). כשאלאן תלה את השלטים הוא סיפר להן שעברנו קורס היפנוברתינג וקצת על התורה של זה, והן התלהבו. זה היה טוב כי זה חיבר אותן קצת לאווירה שניסינו ליצור בחדר לידה.

בנוסף החשכנו את החדר ושמנו מוזיקה מהפלייליסט שהכנו. אני שכבתי על המיטה וכל גל שהיה אלאן והדולה נענענו אותי ועשו לי מסאז'ים נעימים שהרגיעו. אחרי חצי שעה בערך שאלנו את הצוות האם ניתן לעבור לחדר לידה טבעית שהוא גדול יותר ויש בו מקלחת ושירותים והצוות נענה בחיוב. כעבור בערך שעה שאני עם גלים, הגיעה המיילדת ובדקה פתיחה. הייתי עם פתיחה 6 ס"מ. אחרי שעה נוספת המיילדת הגיעה ובדקה פתיחה. בשלב הזה עדין נשארתי בפתיחה 6. הזמן היה 3:30 בערך בלילה והייתי עייפה ומיואשת מכך שלא הייתה התקדמות בפתיחה. אמרתי שאני רוצה אפידורל כי אני מרגישה שלא יהיה לי כח להמשך ורציתי לשמור כוחות. דינה הדולה הציעה שאחשוב איך אני מרגישה עכשיו ולפי זה אתקדם, ולא לפי מה שאני חושבת שיהיה יותר מאוחר. החלטתי לחכות עם האפידורל ונכנסנו למקלחת. כשהגענו למקלחת אמרתי שאני רוצה לבכות אבל לא מצליחה. ואז המיילדת המדהימה שהייתה איתנו אמרה: " אם את לא מצליחה לבכות, בואי נצחק" והתחילה לצחוק בקול רם. התחלנו ביחד איתה צחוק מאולץ ותוך שניות התגלגלנו מצחוק כולנו וזה היה אחד הרגעים המיוחדים והמשחררים שלא אשכח. 

הזרם של המקלחת עזר לי מאוד להעביר את הגלים, גם בבטן וגם בגב התחתון. 

במהלך הגלים אלאן היה איתי כל הזמן ולא עזב אותי לרגע. דאג לי למים, לאגוזים ותמרים בשביל האנרגיה, הצחיק אותי והרגיע אותי. אחרי שהעברנו את הגלים במקלחת המיילדת ביקשה שאצא כדי שתעשה מוניטור ותבדוק פתיחה. הייתי בפתיחה 8. היה כבר 5 לפנות בוקר והגלים התחזקו. שוב רציתי אפידורל כי פחדתי שהכוחות שלי הולכים ואוזלים. דינה הציעה שננסה לעבור שוב למקלחת ונרקוד כי ריקוד ותנועה עוזרים לתינוק להתברג ועשויים לקדם את הלידה. הייתי ממש באפיסת כוחות ואמרתי שאין מצב שאני רוקדת עכשיו. ואז עברה בי המחשבה שאני רוצה לדעת שניסיתי הכל כדי שהלידה תתקדם ושאדע שעשיתי הכל. המחשבה הזו נתנה לי כח. מפה לשם עברנו למקלחת, שמנו עומר אדם ומשם פשוט התחילה מסיבת לידה אדירה וכיפית. לא חשבתי שיש בי עוד אנרגיה ופתאום מצאתי עם עצמי רוקדת, שרה בקולי קולות, צוחקת. אלאן נכנס איתי למקלחת ורקדנו ביחד ואפילו יש תמונות כדי לזכור את החוויה המטורפת והמעצימה הזו. בדיעבד אלאן אמר לי שכרקדנו הוא הסתכל לי בעיניים ושהיה נראה שאני בטריפ.

הריקודים ממש העלו לי את מצב הרוח ורמת האוקסיטוצין הייתה בשיא. המיילדות הגיעו וראו אותנו רוקדים ושרים באנרגיה משוגעת וממש נפעמו לטובה מהסיטואציה. 

אחרי המקלחת המיילדת רצתה לעשות מוניטור אז הייתי מחוברת למוניטור בעמידה והמשכנו את הריקודים והמסיבה מחוץ למקלחת עם המוניטור מחובר. בדקו שוב פתיחה והתקדמתי לפתיחה 8. הרגשתי שאני חייבת לנוח אז ישבתי על כדור פיזיו כדי לנסות לישון בין הגלים. 

השמש זרחה וצריך להיסגר האם אחרי המנוחה היה שוב ריקודים או שאחרי המנוחה הייתה בדיקת פתיחה והייתה פתיחה 9 וחצי. 

אחרי המנוחה עשו לי בדיקת פתיחה שוב והייתי בפתיחה של 8 וחצי. החלטנו לרקוד שוב, כשתוך כדי עושים לי מוניטור. אלאן נותן לי מים ותמרים. נשענתי עליו בגלים, התנשקנו ורקדנו. ואז הרגשתי שירדו לי המים.

אחרי שירדו המים בסביבות השעה 8:00 בדקו פתיחה והייתה פתיחה 9 וחצי והודעתי לכולם שהיה נחמד עד עכשיו, אבל כרגע אני ממש עייפה וחלשה ורוצה אפידורל. המיילדת המקסימה (מיילדת אחרת כי היה חילוף משמרות) אמרה שאם אני רוצה אפידורל אני צריכה להחליט ברגע זה כי צריך לא לזוז במשך 15 דקות. התלבטתי ואז שאלתי על האפשרות של גז צחוק (נייטרו). המיילדת אמרה שזה יכול לעזור והחלטנו ללכת על זה. שאפתי את גז הצחוק כשאני שוכבת על המיטה (חייב לשכב כשמקבלים גז צחוק) והרגשתי עדיין מודעת למה שקורה, אך קצת מרחפת וזה עשה לי נעים. בינתיים הגלים התחזקו מאוד והרגשתי שגז הצחוק מקל עלי לעבור אותם. שכבתי על הצד כשאלאן והדולה עושים לי מסאז' ואלאן מחזיק רגל אחת ומיילדת רגל שנייה. 

אחרי 20 דק עם גז הצחוק הראש התחיל לבצבץ. המיילדת שאלה אותי אם אני רוצה לגעת בראש והנהנתי לשלילה ושלחתי יד כדי לחבק את המיילדת. באיזשהוא שלב גם התחלתי ממש לצחוק בין גל לגל. 

בכל גל אלאן ליטף אותי, הזכיר לי לנשום נשימות גדולות ושאני תותחית. המיילדת הנחתה אותי איך לנשום בזמן הגלים (נשימות down) ולאחר כמה התכווצויות רציניות בהן נשמתי נשימות down ונתתי לגוף ללחוץ. בשעה 09:26 בתאריך 9/5 הבייבי שלנו יצא החוצה. מיד הניחו אותו עליי ולאחר כ5 דק אלאן חתך את חבל הטבור.

לאחר כ20 דק השילייה יצאה ולאחר שהמיילדת בדקה וראתה שהיא שלמה, אמרה לנו מזל טוב שכל כך חיכינו לו. המיילדת לקחה את הבייבי שלנו (לה בשמו העוברי) ושקלה אותו לידינו. התקשרתי לאמא שלי בוידאו ואמרתי לה מזל טוב. בחדר ההתאוששות הדולה עזרה לי להוציא את נוזל הקולסטרום מהציצי ומכאן המשיך/ התחיל מסע מופלא עם התינוק שלנו- ליאם. 

זו הייתה חוויה עוצמתית, חזקה, מחברת ומעצימה.

את הלידה עברתי ללא קרעים. אין ספק שההכנות, התירגולים ושיעורי הבית שעשינו במסגרת קורס ההיפנוברתינג תרמו לי  לחווית לידה מעצימה ומיוחדת.