סיפור הלידה שלנו מתחיל כאשר בביקור שגרתי בשבוע 39, הרופא שלי אומר כי התינוק לא גדל מאז הביקור האחרון. המשמעות היא שהוא ממליץ להגיע לחדר לידה וההמלצה תיהי התחלת זירוז. הבשורה נחתה עלינו כרעם ביום בהיר, תחושת בלבול. מה עושים? מיד התקשרנו לתהתייעץ עם דינה הדולה שלנו. ביחד קיבלנו את ההחלטה השקולה להמשיך ולאסוף נתונים לפני שנקבל החלטה. למחרת הלכנו למיון יולדות בבית החולים ועבנרו שוב על כל הנתונים ושוב נאמר לנו כי נראה שהתינוק אינו גודל בבטן וההמלצה היא לזרז. אם זאת כרגע הכל נראה תקין במוניטור וההחלטה על להתחיל את הלידה בצורה כוחנית, בצורה כה שונה ממה שתכננו, הייתה קשה לקבלה. דינה הציעה כי ניבדק ואגינלית ואם התנאים מאפשרים זאת נעשה סטריפינג, אולי הלידה תתחיל ספונטנית…..

ואכן כל היה, במהלך הלילה התחילו צירים, היום למחרת עבר כם גלים במרווחים משתנים, המצב היה מאוד מעייף כי לא אפשר הרבה מנוחה, מצד שני היה ברור לנו כי אנחנו בשלב לטנטי אותו כל כך רצינו לעבור בנחת וברוגע בבית. דינה באה לבקר בערב והציעה על אמבטיה חמה, הרפייה ואינטימיות.

זה כנראה באמת עשה משהו כי המים פקעו. בן הזוג שלי קצת נלחץ ולמרות שהבנו כי זה עדיין מוקדם, עלינו לחדר הלידה. הגלים החלו להיות יותר חזקים ומשמעותיים אולם בשל מצב הלידה ההתחלתי (פתיחה 1.5) לא רצו להכניס אותי לחדר לידה, נכנסנו לחדר צירים. דינה הציעה שוב על מנוחה ולתת ללידה להתפתח. הראתה לנו כמה תנוחות בהן ניתן לנוח בצורה יעילה בין הגלים וגם היא הלכה מעט לנוח. כעבור שעתיים קראנו לה לחזור, הגלים התעצמו מאוד. התחלנו לעבוד. היות ולא הסכמתי להיבדק ואגינלית מאז ההגעה לחדר הלידה בשעה 11, אף אחד בעצם לא ידע כי אני כל כך מתקדמת. בגלל שנעזרתי בנשימה, הרפייה ונראיתי כל כך שקטה, גם מיילדות שמדי פעם נכנסו לחדר, לא חשבו כי אני במצב בו כדאי להעביר אותי לחדר לידה. הלכנו למקלחת והתיישבתי על האסלה, מתברר כי זו תנוחה מצויינת ליציאת אגן. הרגשתי פתאום כי הלחץ בטוסיק הפך משמעותי וגדול. דינה אמרה כי זה זמן מצויין לחזור לחדר ולבקש ממיילדת להצטרף אלינו. כעבור 40 דקות הגיע לעולם הבן הבכור שלנו. מדהים איך ברגע אחד נגמר הכאב, הכל פתאום שונה ואני אמא לתינוק.

לסיכום-השלב הלטנטי היה יותר ארוך וקשוח מהלידה עצמה. החלק הכי קשה היה העייפות, הקושי לישון במצב הזה לאורך למעלה מיממה. אפשר בהחלט ללמוד מהסיפור שלנו כי אין אמת מוחלטת בלידה, התינוק נולד כשהוא במצב מצויין, גם על השילייה לא נראו סימנים של חוסר תפקוד. ללא הידע שרכשנו בקורס ההכנה המצויין של היפנוברטינג יתכן ולא היו לנו את הכלים להתנהל כך בזהירות ולקבל את ההחלטות שלנו בלידה ויתכן וחווית הלידה שלנו ושל התינוק שלנו הייתה שונה לחלוטין.