הגעתי אל דינה ואל גישת היפנוברטינג כבר בתחילת ההריון שלי עקב המלצה חמה מקרובת משפחה. אין לי ספק שסיפור הלידה שלי היה יכול להגמר כחוויה טראומטית ללא הכלים אותם רכשתי בקורס והליווי המדוייק של דינה.

סיפור הלידה מתחיל ארבעה ימים לפני יום הלידה. כאשר הגעתי למעקב שגרתי, ערכו לי בדיקות דם ומשהו בערכי הדם שלי לא נראה לרופאה תקין, המליצו לי להתאשפז ולעבור זירוז לידה.

מהיכן זה הגיע???!!! הכל היה תקין עד כה. נשמנו עמוק וביקשנו חוות דעת נוספת, אושפזתי לבירור. כאן התחילו ארבעה ימים של סטרס נוראי בו עורכים לי עוד ועוד בדיקות כדי להבין את הערך המוזר שהתגלה לי בדם ולפרש מה המשמעות שלו בהקשר של הלידה. כל רופא אומר משהו אחר אך ההמלצה של כולם לזרז. את ממלא שבוע 39, לזרז. אני מודא כי היה קשה לעמוד בלחץ ובהפחדות כי משהו איום עשוי לקרות לתינוקת שלי.

לאחר ארבעה ימים כאלו הרגשתי כי נפשית אני לא מסוגלת יותר ואז הגיע רופא והסביר כי משמעות הערכים בדם היא משהו שמעלה את הסיכון למוות תוך רחמי של התינוקת וכי ההמלצה שלהם היא להיכנס לחדר לידה ולעבור זירוז. הרגשתי שבמצב כזה אין לי ברירה והסכמתי. הכניסו אותי לחדר לידה ושמו לי בנרתיק פרופס שזה חומר שאמור לגרום להבשלה של צוואר הרחם, התחילו לי צירים קטנים, אבל לא משהו רציני.

24 שעות בחדר לידה, מסביב אני שומעת נשים יולדות, אצלי לא קורה דבר. לא הצלחתי לישון דקה כל הלילה, אני גמורה מעייפות.

בבוקר ביקור רופאים, הפעם ישנו רופא בכיר, הוא מסתכל על בדיקות הדם ואומר שהכל נראה לו תקין, למה בכלל עושים לי זירוז. נשברתי לגמרי והתחלתי לבכות. לא אנושי מה שעברתי בארבעת הימים האחרונים ואני בכלל עוד לא התחלתי את הלידה.

דינה באה לבקר וראתה את המצב שלי. היא הציעה כי ניתן להוציא את הפרופס, להשתחרר וללכת פשוט הביתה, לחזור בלידה כפי שתכנננו. אולם אני נפשית לא הייתי מסוגלת, ההפחדות לאורך 4 יממות עשו את שלהן. אמרתי שאני רוצה ללדת. לא יוצאת מבית החולים בלי התינוקת שלי.

בסדר, אמרה דינה, אני אעזור לך. היא נתנה לי שיקוי כל שהוא לשתות. אמרה לי לנוח והלכה. כשעתיים אחרי התחילו הגלים.

דינה חזרה והצטרפה אלינו בחדר הלידה. היה לי מאוד מאוד קשה, הגוף שלי היה מותש, הנפש לא הייתה חסונה. הייתי כבר כמה יממות ללא מנוחה ראויה והדבר ניכר בהעדר יכולת התמודדות ובתחושת סבל.

דינה ראתה אותי והציעה כי במצב כזה יתכן שלקחת אפידורל זו אפשרות נכונה. זה יאפשר לי לישון ולקום רעננה להמשך הלידה ואף להנות ממנה, היא אפשרה לי להרגיש בסדר גמור עם זה שקשה לי.  

לקחתי אפידורל, נרדמתי לחמש שעות. קמתי לפתיחה של 7 ס"מ ואז התחלנו לעבוד.

בעלי ודינה הפכו אותי על שש, שמנו מוסיקה, רקדנו, זזנו ומהר מאוד התינוקת ירדה באגן, ילדתי בלידה מושלמת, כמעט ללא לחיצות וללא תפרים. לא הייתה מאושרת ממני. יש הרבה מה ללמוד מהסיפור שלי, מההתנהלות מול המערכת הרפואית, מכך שבדיוק כפי שלמדנו בקורס ההכנה, לכל דיעה יש דיעה נוספת וקשוח מאוד להתנהל אל מול ההפחדות.

אני מאושרת שהקשבתי לידיעה הפנימית שלי כי אני צריכה דולה, מנוסה וחזקה לצידי כדי לעזור לי לנווט במסע הלידה וכך זכיתי, תודה רבה.