"דינה, אני רוצה שתרקדי עימי בלידה כמו בסרטונים שראיתי באתר שלך". זו הייתה שיחת הטלפון שקיבלתי בוקר אחד מילנה.

ילנה סיפרה כי היא בהריון שלישי. יש לה בבית ילד בן 18 וילד בן 12 ועתה, אחרי הפסקה ארוכה היא מחכה סוף סוף לבת, נסיכה שתצטרף למשפחה. הלידות הקודמות היו בסדר, לידות ואגינליות וללא אילחוש אפידוראלי ואבל ממש מתחשק לה הפעם לעשות את זה אחרת, יותר בקלות, יותר ללא פחד, יותר בנוחות. היא שיתפה כי שוטטה ברשת, נתקלה באתר שלי והוקסמה מסרטוני הריקודים בלידות. ממש עשה לה חשק ללדת כך. היא יודעת שאנו גרות רחוק אחת מהשנייה אבל האם אסכים ללות אותה.

נכון, הגיוני ללוות ללידה נשים שגרות בסמיכות גאוגרפית לדולה. אך קשה היה לעמוד בקסמה של ילנה  ובנחישות שלה להזמין אותי ללידה שלה. הסכמתי. הסיכום ביננו היה כי ילנה ובן זוגה יגיעו אלי לחיפה למפגשי הכנה לידה וביום הלידה אנו ניפגש בבית חולים העמק ללידה ואומנם כך היה.

יום הלידה התחיל בעצם בשבוע שלם של גלים שבאו והלכו, פקק רירי שהשתחרר וציפייה נרגשת מתי הלידה בעצם תתחיל. סביב תשע בערב ילנה הרגישה כי מתחיל משהו שונה וכי היא רוצה להתקדם לחדר לידה. מכאן הכל התקדם במהירות, נכנסנו לחדר, עם מוניטור אלחוטי התחלנו לקבל את הגלים במקלחת, המים החמים והעיסוי הקלו על ילנה, מוסיקה רכה התנגנה והכל היה שקט ורוע. לאחר כשעתיים היה לילנה פתאום לא נוח, החלטנו לחזור לחדר והפעם קצת לרקוד. המיילדת שהתבוננה מהצד בילנה החליטה כבר להכין את הציוד לקבלת התינוקת. במהלך הריקוד האחרון ילנה לגמרי הרגישה את הלחץ המבשר על בואה של התינוקת והמיילדת הציעה: אולי את רוצה לעלות למיטה ללדת? ילנה עלתה על המיטה על שש ותוך מספר מועט של דקות הגיעה לעולם תינוקת יפיפה. ילנה הגשימה חווית לידה כי שחלמה. עוד יום מספק בעבודה….. אני נוסעת אל תוך הזריחה… הביתה לישון.